פרסומים אחרונים

מרגישים בבית

21 בנובמבר, 2014

בונים פרויקט

16 ספטמבר, 2014

התחלה חדשה
בקיבוגה

5 יולי, 2014

חודשיים ראשונים
באוגנדה...

18 מאי, 2014

חודשיים ראשונים באוגנדה - מתנדבים באי בוסי ועובדים על הקמת פרויקט בקיבוגה 

25 במאי, 2014

נחתנו באנטבה באמצע מרץ ועם הגעתנו יצאנו לעיר הבירה, קמפלה. בקמפלה התארחנו במסיבת פורים מקסימה שארגנו אנשי חברת סולל בונה ופגשנו אנשים ישראלים ויהודים רבים שגרים כאן. בנוסף התראיינו לערוצי טלביזיה ועיתון מקומיים בחסות סולל בונה, שהנם מהתורמים המרכזיים לפרויקט שלנו.

 

מקמפלה יצאנו לקיבוגה, עיירה ענייה ושכוחת אל הנמצאת כשלוש שעות נסיעה מקמפלה, בה נמצא בית החולים המחוזי בו נבלה את רוב השנה הקרובה. נפגשנו עם מנהל בית החולים ומנהל המחוז וסיירנו בבית החולים. ממבט ראשוני בלבד, התנאים במקום מאתגרים בלשון המעטה. בבית החולים 120 מיטות המחולקות ל-4 מחלקות, כשכל מחלקה שוכנת בחדר ענק, בלי שום פרטיות או תנאים סניטריים בסיסיים. במקום עובדים ארבעה רופאים בלבד – כולם משמשים כרופאים כלליים לפי הצורך – ילדים, גניקולוגיה, כירורגיה ופנימית. למרות שמדובר בבית חולים מחוזי, האמצעים שם מינימליים ביותר. במהלך הביקור הראשון שלנו זכינו להצצה לקשיים היום-יומיים בבית החולים כאשר האחות האחראית של מחלקת היולדות פנתה למנהל שליווה אותנו ודיווחה לו שיש אישה שמדממת בצורה חמורה

אחרי לידה, אבל אין דם לתת לה והם לא מוצאים את הרופא...

 

כדי להתחיל להתנדב במקום עמדו בפנינו מספר אתגרים – יש צורך בהסדרת רישיון רפואה מקומי ,ויזה לשנה, ובנוסף צריך למצוא דירה בה נוכל לגור במהלך ההתנדבות. אחרי שהבנו שלמרות ההבטחות הישועה לא תגיע ממנהל המחוז, איתן יצא למסע חיפוש נדל"ן. מהרגע הראשון היה ברור שמדובר בעיירה ענייה מאוד ושהדרישות שלנו לדירה (מים וחשמל) הן די גבוהות בסטנדרטיים המקומיים... לאחר מסע ארוך וכושל לחיפוש דירה סוכם לבסוף שבמקום לשלם שכר דירה, נשלם על שיפוץ קל של אחת הדירות של הסגל בבית החולים. הבית המדובר אמנם במצב לא אידאלי, אך התשתיות הבסיסיות קיימות. מדובר על סכום הקטן מעלות של שכר דירה לכל השנה ויש גם יתרון נוסף שההשקעה נשארת בבית החולים עצמו (וכך גם הריהוט והציוד שנקנה) ובתקווה תשמש בהמשך מתנדבים נוספים מישראל שיבואו אחרינו.

בשלב הבא יצאנו למלחמה מייגעת בבירוקרטיה האוגנדית. נראה היה שכל משרדי הממשלה התאגדו במטרה משותפת – למנוע מאיתנו להתנדב באוגנדה. אחרי אינספור ביקורים במשרד הבריאות ובמשרד הפנים והפסדים מוחצים שנחלנו בסיבובים הראשונים , אנחנו גאים לבשר כי הצלחנו לבסוף השבוע לקבל במזל טוב רישיון רפואה מקומי וויזה ארוכת טווח.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרפואה כאן שונה מאוד מזו שאנחנו מכירים. בהיעדר
אמצעים לעשות בירור, הרופא נשאר עם תשאול טוב של
החולים ובדיקה גופנית. בתנאים האלו מנסים לשער מה
יכולה להיות הבעיה, לטפל במה שניתן עם מלאי התרופות
החלקי והמצומצם ולקבל החלטה על הפנייה לבית החולים
באנטבה או קמפלה במידת הצורך (כאשר לא תמיד יש
לחולה בכלל כסף לנסוע לבית חולים..).


אנחנו נתקלים גם בלא מעט מקרים קשים לעיכול. העוני קשה ויש הרבה מחלות שנגרמות מהייגנה לקויה ויכלו להימנע בקלות, אנשים שבאים במצב קשה והתרופה הנדרשת עבורם חסרה או נגמרת באמצע הטיפול. נשים נשאיותHIV  שמזניחות את הטיפול בעצמן במהלך הריון והנקה (למרות שהטיפול ניתן בחינם) ובכך מעלות בצורה משמעותית את הסיכון של ילדם להידבק במחלה או יתומים שהוריהם נפטרו מאיידס והם חיים לבד וצריכים 

 

 

 

 

 

 

לאט לאט אנחנו מתחילים להבין שיש לנו לא מעט לתרום לצוות המקומי. כל יום אנחנו מוצאים את עצמנו מלמדים אותם דברים חדשים, כמו חשיבותו של מעקב מסודר אחרי חולים, טיפול נכון במקומות בהם הם עושים טעויות (כולל מתן אנטיביוטיקות לא מתאימות לעיתים, מתן קווי טיפול לא נכונים לחולי האיידס ועוד), המנעות ממתן טיפול אנטיביוטי על כל שטות (שזו נטייה רווחת פה מסתבר, כי 'החולים מצפים לקבל אנטיביוטיקה'), שימוש נכון בבדיקות המעבדה המעטות שיש כאן, מעקב מסודר אחרי מלאי התרופות ועוד. חשוב להדגיש שאנחנו גם לומדים המון מהצוות המקומי, גם על הרפואה, שהיא שונה מאוד מהרפואה אותה אנחנו מכירים מישראל (ויש הרבה מאוד נושאים שיש להם ידע רב וניסיון בהם) וגם על האינטרקציה עם החולים והמורכבויות התרבותיות, שהן קריטיות לאבחון וטיפול נכון בחולים. אנחנו לומדים כל יום דברים חדשים ומוצאים את עצמנו קוראים ומחפשים המון בחומר המקצועי וגם מתייעצים עם יועצים שונים בארץ.

במסגרת המאמצים להתניע את הפרויקט בקיבוגה ואחרי שהבנו שהישועה לא תגיע ממנהל המחוז, איתן יצא לקיבוגה למסע חיפוש נדל"ן. מהרגע הראשון היה ברור שמדובר בעיירה ענייה מאוד ושהדרישות שלנו לדירה (מים וחשמל) הן די גבוהות בסטנדרטיים המקומיים... לאחר מסע ארוך וכושל לחיפוש דירה סוכם לבסוף שבמקום לשלם שכר דירה, נשלם על שיפוץ קל של אחת הדירות של הסגל בבית החולים. הבית המדובר אמנם במצב לא אידאלי, אך התשתיות הבסיסיות קיימות. מדובר על סכום הקטן מעלות של שכר דירה לכל השנה ויש גם יתרון נוסף שההשקעה נשארת בבית החולים עצמו (וכך גם הריהוט והציוד שנקנה) ובתקווה תשמש בהמשך מתנדבים נוספים מישראל שיבואו אחרינו.

 

Contact us:

 

K

For volunteering: 

med_africa@britolam.org

Eli Wimpfheimer

Brit Olam, CEO

eliw@britolam.org

K

Brit Olam offices

27 Halechi, Bnei Brak 

Tel: +972 3 6194684

Fax: +972 3 6168797

K